לצאת למדבר ולדבר..
לפני שבועיים חזרתי מטיול במקום כל כך משובח! לעיתים מצפה שהקסם של המדבר יעשה את העבודה ואני כמדריכה אהיה רק צינור להעביר את המסר שיש להרים, לחולות ולצבעים לספר.
על פניו, נדמה כי אני רק מטיילת ומספרת סיפורים ורוב הזמן זה באמת כך. יוצאת לאזור בלי קליטה, משוטטת, מגלה דברים מקסימים על תופעות טבע, חוזרת עם שאלות ולפעמים, רק לפעמים, מצליחה גם לדבק את המטיילים בהתלהבות.
לעיתים רחוקות מאוד שומעת חדשות, מבינה שזה אותה גברת בשינוי אדרת מציאות חיינו היא תוצאה של חוסר יכולת של אנשים לדבר, אנחנו פשוט לא יודעים לדבר ונדמה שככל שאמצעי התקשורת יותר משוכללים, כך התקשורת שלנו ניזוקה לעומקה ואני חשה קנאה רבה ובאותה נשימה ניזונה מהשראה מאותם אלה שהשכילו להשאר ללא וואטס אפ, ללא פייסבוק והמוצלחים עוד יותר אלה שממש מעוררים קנאה בידם רק נוקיה קטנה וסוללה שמחזיקה לנצח נצחים. כביכול מדובר פה בפרטים טכנים בלבד אבל הקורא יכול לשים לב ובלי הרבה מאמץ לקרוא את המשפט כך. נסו יחד איתי:" אנשים שממשיכים להפגש, פנים מול פנים, לדבר שפה פשוטה, עם עיניים שנפגשות וההקשבה שלהם מחזיקה לאורך שמן". אתם קולטים? הם גם מתקשרים באמצעים פשוטים וגם נשארת להם סוללה- המכונה משאב הזמן.
יעני- פשטות= קשר ארוך יותר- כמובן שיש פילוסופיות ותרגומים נוספים .
אם אחזור לאותו טיול, ההוא מלפני שבועיים, כן היו שיחות על פוליטיקה הלא היא המציאות והאקטואליה האמיתית, ברגעים אלה יש את את אלה שמבקשים לא לדבר על פוליטיקה בטענה כי הם באו לטיול במדבר כדי לא להיות בחדשות, לא להתווכח, לא לריב. אני מרגישה שאנשים בוחרים לא לדבר על פוליטיקה כי הם לא יודעים לדבר. כי הורינו ומורנו גם לא ידעו לדבר ובטח שלא ללמד אותנו לדבר. "מדבר" - "לדבר" , אנשים שומרי מצוות ומסורת בטח יוכלו לצטט כאן משפטים מרשימים שמסבירים את הקשר. הקשר שלי הוא שאני מאמינה במדבר ומאמינה ביכולת שלנו להצליח להפגש, לדבר ולהקשיב שם באמת.
הקבוצה שחששה לדבר על פוליטיקה, דברה מלא על פוליטיקה, בעיקר רבים השמיעו את קולם ואף בקול רם אולי כי התחושה שאם לא מסיכימים איתי אני צריך להגיד את זה שוב ואם אני אצרח אולי ישמעו אותי יותר טוב ואם ארים ידיים באוויר ובקול רם אז בטוח יקשיבו לי. כעסתי, היה לי קשה מאוד לראות איך קבוצה שמטיילת כמעט חמש שנים ביחד לא למדה לדבר. השיעור שלי היה הפעם שלא עבדתי מספיק קשה עד עכשיו עליי לא רק לספר על אבן וצמח ולהראות שאני מדריכה ראוייה יש לי תפקיד חשוב הרבה יותר והוא מחובר לא פחות למציאות חיינו, הוא החיים שלנו באמת. התפקיד שלי שאותו לא לומדים בשום השתלמות מורה דרך היא לאפשר לאנשים להצליח לתת למדבר ללמד אותם לדבר!
אם היינו לומדים שיעור בהקשבה לפני שיעור תנ"ך, לפני שיעור חשבון אולי היינו לומדים הקשבה אמפתית מהי? רגע לתת לאחר להשמיע את קולו, רגשותיו וצרכיו בלי לתת מענה ופתרון, בלי לרדד את רגשותיו רק להיות שם ולאפשר לו להשמיע קול- את קולו שלו בלבד מבלי המחוייבות להזדהות איתו. אם היינו לומדים שיעור שני בהקשבה אולי היינו למדים להשמיע את קולנו מבלי הרצון לשכנע אחרים בצדקת דרכנו, אלא רק כדי לאפשר נראות לתחושות ומה שמתחולל בנו.
המזל שהם לא סיימו לטייל ויש להם עוד כמה ימים במדבר, המזל שלי שאני קמה כל יום ויודעת למה אני עושה מה שעושה בחיי?! תפקידי לעבוד קשה כדי להיות מורת דרך טובה יותר - שאולי זה תופס שם לתפקיד הרבה יותר ראוי כשאני כותבת שורות אלה. והדבר הכי מרגש שיוצא טיול שלי ושל עדינה- טיול לאמהות ובנות שבו ניתן להן את האפשרות לדבר ולהפגש באמת- קישור לטיול מופיע כאן- https://www.daledale.info/event-details/hknysyny-tht-knpk-ms-mhwt-wbnwt-ldrwm-syny
ויש טיולים נוספים הציצו באירועים ובתאריכים הנוספים. מוזמנימות לשתף..
בתמונה אנשים שאפשר רק ללמוד מהם אפילו שהם מדברים בשפה אחרת כיצד ראוי לדבר ולהקשיב! צולמה בעין טובה על ידי חנן יחיאלי