יצר ההרפתקנות והסקרנות
יצר ההרפתקנות והסקרנות רבות נכתב עליו.
מרגע לרגע הוא נתגלה בי יותר ויותר ושלא ייגמר. המתכון לא פשוט, קל לאבד את הטעם, יש להאכילו מעת לעת שמא לא יברח התאבון.
כזה היה הטיול הפעם, חזרתי שוב אל סיני, בלי ציפייה ובלי חוקים רק לטייל בשבילים חדשים.
מרכיב חשוב למתכון וכי אם ייחסר יהיה זה כמו תה בלי סוכר. מהו אתם שואלים? יש להדביק את הדליל ביצר זה במיוחד אם כי עשרים שנה שמטייל ומוביל אנשים בהר הגבוה וכי יש להגדיל גם את תאבונו הוא..
"בוא"! אמרתי לו: "בוא מכאן, אפשר אני רואה"! משחק גמיש בין לקחת את המושכות על ההובלה קצת ביהירות אך לא רבה מדי, בכל זאת ניסיון רב שנים לו, למחמוד.
לפעמים החליט לוותר שמא מפחיד מדי או תלול, לעיתים חלצנו נעליים כדי להיות קלי רגליים כמו היעלים שכמעט כבר לא רואים כאן. ברגע אחד שהרגשתי את פחדו חזרתי לייצר כדי שלא אדבק בפחדו.
הפעם יותר מתמיד שמתי את ליבי מדוע כל כך כייף במציאת דרך חדשה? סוף סוף נחתה עליי דעתי בעניין זה, הרי שהיעד הוא ברור וסוף סוף ניתן להסיר את המחשבה מהמטרה ולהיות כל כולי בדרכי שלי שהפעם מוסרת מהתכליתיות שלעיתים משתלטת עליי שוב ושוב.. הדרך כמובן לא חדשה לכולם. רבים מהרועות והמטיילים פקדו אותה שנים רבות קודם לכן אף על פי כן, יצר הסקרנות הוא רק שלך ואין להשוות אותו איש למשנהו בדומה לכל דבר ועניין.
ואיפה הסקרנות שלכם/ן באה לידי ביטוי?
